פיקוח משלב בתוכו ידע תכנוני עם פרקטיקה של הביצוע.
מפקח הוא למעשה הצוואר שדרכו עוברות הפקודות מהמוח = המזמין ומתכנניו, אל הגוף = הקבלן המבצע.
הכרות עם השטח, נותנת למפקח הבנה מהן נקודות התורפה של המתכננים והמבצעים, ומגשרת ביניהם.
הרבה מתכננים מצויינים, לא מכירים מספיק את המגבלות של הקבלנים, וגם קבלנים רבים, פעמים רבות לא מבינים מה באמת חשוב בביצוע.
כאן נכנס המפקח, להבטיח תיאום וקישור בין החלקים. מתחילה, בבקרה על תכניותיו של הקונסטרוקטור והיועצים השונים, ובהמשך, בווידוא התכנון במלואו על ידי הקבלן המבצע.
ניתן להתרשם בטבלאות הבקרה שבאתר בחלק מהסעיפים עליהם אני עומד בבדיקות והדרישות מהקבלן.
התאמה לתכנון, זיון ובטון, פילוס ואנכיות, מיקום פתחים ודלתות, הקפדה על יישום מלא, על טיב ואיכות החומר, אשפרה, שילוב המערכות השונות וסינכרון ביניהן, בידוד, איטום וניקוז, כניסת מערכות ויציאתן, ים שאין לו סוף...
ובכל זאת- פטור בלא כלום אי אפשר...
בשלב הביסוס, הכשלים המצויים והקריטיים ביותר הם ניתוק בין חלקי הביסוס. בין האדמה/סלע ליסוד היצוק, או לחלופין בין היסוד שבתוך האדמה, לקורות היסוד/העמודונים שעל גביו. כשלים אלו נובעים בחוסר בהקפדה עליהם, ומאי הבנה עד כמה סנטימטרים בודדים אלו הינם קריטיים לבניין כולו. בתוך זה, יוקפד כיסוי נאות של הברזל ורצף בין החלקים שלו, וכמובן, התאמה לתכנון.
בשלב הרצפות, הכשלים שיש להזהר מהם הם בעיקר סטיה מהתכנון, סטיה ממידות ושילוב מערכות וצנרות.
בשלב הקירות והבניה, יש להקפיד על אנכיות ואופקיות קירות, בניה לפי צירים, ושמירה על נושאים של מידות. חיבורים למסגרת קונסטרוקטיבית ועוד.
כמובן לאורך כל הדרך יש להקפיד על הזמנת מעבדות, על הבנה הנדסית רחבה לטובת קיום הדרישות של המתכנן, ויסודיות בביצוע.
ושיהיה בהצלחה!!